 |
המן השרוף-ורגליו בשוק
המן האבל ורגליו בבצק
|
המן למחרוק ורג'ילתו פסוק...
המן לחזין- ורג'לתו פלעג'ין
|
בגרבה נוהגים בערב פורים
ל"שרוף המן" מכינים
מלפני מספר שבועות עמוד
ותולים עליו בובה
"המן" ובניו מכניסים
בערמת נסורת וקוצים ..
עושים מדורה וחובטים בענפי דקל ושרים
|
שריפת המן
|
|
השעורה הזאת של משה רבינו
מי שאוכל אותה יתעוור, אם הוא
ערבי על דינו אם הוא יהודי חוס על דתו
חוס על התרנגולת והתרנגול |
האד השעירה האדי תע משה
רבינו לי-יאכלה תעמאלו עינו
כאן הווא משלם -עלה דינו כאן הווא יהודי -חאשה דינו -
חאשה הדג'אג'ה ושרדוכ |
ביום
שני של חול מועד פסח (שלישי בארץ) היינו
קוטפים שיבולים בשדות ,מקלפים השעורה ואוכלים
אותה - אבל תמיד משאירים השעורה האחרונה ושרים |
אכילת שיבולת
|
|
לקמצנים : אי טרונה אי
גימאמא זה בית
בוטאצה והאשה קרחת
לנדיבים: זה בית בובשיר יתמלא בחיטה ושעורה |
אי טרונה אי לגימאמה האדה
חוש בוטאצה ולמרה פרטאצה
אי טרונה אי לגימאמה האדה חוש בובשיר יעבעאה בלקמח ושעיר |
אני לא יודע מאיפה המנהג
הזה. בשמיני לחג הפסח
מתאספים נערים מהשכונה בוחרים אחד הנערים ומלבישים
אותו כמו ליצן . עוברים מבית לבית ומבקשים תרומות של
מצות ויין - וצועקים: אי-טרונה |
טרונה |
|
הביאו ענפי דקל-חנן חולה
הביאו מאתאתה (סוג תמרים) חנן נשכה אותו שממית
הביאו למשי (סוג תמרים) חנן רוצה ללכת |
ג'אבו ג'רייד -חנן מריד,
ג'אבו למאתאתה- חנן גדמתו תאתה
ג'אבו למשי- חנן יחב ימשי |
יום לפני ערב סוכות,
המוסלמים תושבי האי מביאים לשכונה
היהודית מוצרים לבניית סוכה מנהג שלהם מאב לבן ומאמינים
שאם הגשם יורד על הסוכה - מובטחת שנה ברוכת גשמים
מוכרים זרדים מעצי דקל , כפות תמרים , רימונים , לימונים
כולם עם ענף עץ שניתן לקשור חוט ולקשט בו הסוכה
|
ערב
סוכות |
 |
לערבב בבשישה במפתח חון
עלינו יה מפתח באושר בחיים
ארוכים בשמחות חתונות בר-מצוות יבוא אלינו רק דברים
טובים לבנינו ולכל עם ישראל
|
בתחריכ בלבשיש בנפתאח חן
עלינה יה - פתתאח.בלההנה ובל עמר טויל
בלפרח לערושאת ותפלינות מא יג'ינה כאן לחואיג' לבהיין עלה
ג'מיע
לפאמיליה תענה ועלה זגארנה ועלה ג'מיע ולאד ישראל לכל |
לפי המסורת, יהודי ג'רבה
הגיעו לאי מימי חרבן בית ראשון
ישנם מנהגים כגון בתפילות אנחנו נוהגים כמו הירושלמים.
אנחנו
חוגגים במיוחד בראש חודש ניסן- "הבסיסה" תזכורת להנחת
אבן-הפינה לבית המקדש. הבסיסה , זו תערובת של שבעת המנינם
שנשבחה בהם ארץ ישראל.עם התערובת של הבסיסה נוהגים
לשפוך על האצבע הקטנה של כל אחד מהמשפחה נוהגים גם לשלשל
תכשיטי זהב בכוסות שמשמשים לנרות -ו--שרים-
|
ר"ח
ניסן |
|
צאח צאאאח והלילה עד הבוקר
זה ממי ? זה מאת
שמואל זבולון זרק אותה (השטר) רק לכבוד החתן והכלה
וכל הידידים והחברים-ותרביץ-לריקודים |
צאח-צאאאאאאח וולילה חתתה
הצבאח! האדי ענד אשכון ?-האדי
ענד שמואל זבולון ומארמאהה כאן עלה כאטר לחתן ולכלה וג'מיע
לחבאב וצחאב --ואדרב יצטאח |
חתונה-חייב תזמורת. יש אנשים
שלא מרשים לעצמם הוצאות גדולות
לתזמורת- אז חלק מהקהל המוזמנים תורמים כסף נותנים
לכרוז כסף
והוא מכריז בשמחה על המתנה שנותן לזמרים-ככה |
תזמורת
חתונה |
|
גשם גשם בוא בוא הלילה חתונת
הרב
גשם קום קום והלילה חתונת הנוצרי |
יא מטר צבבי צבבי ולילה ערש
הרבבי
יא מטר קומי קומי ולילה ערש הרומי |
יש פתגם על חודש טבת שאומר
לאכול ולשבת בבית ולחודש שבט-
שבט הבועט מפיל הזקנות ברחובות כל החורף בתוכו אבל ריח
הקיץ באוי-על הגשמים : שרים |
גשמים |
|
כמוס
בא-כמוס בא-כמוס בא, הביא השפע ונשאר איתנו
בא כמוס,ולקח מאיתנו המעדר והמכוש-אמר יהודים אל
תפחדו,המוסלמים
הם העובדים |
כמוס
זאנה-הא-כמוס זאנה-הא- כמוס זאנה זאב לכיר וקעד
חדאנה
זאנה כמוס ונחאלנה לבאלה ולביוש . קאל ייהוד מתכאפוש
למשלמין אממאן כדדאמה
|
עם
סיום מלחמת העולם והגעת האנגלים לטוניסיה
הוציאו לאור שיר יפה שקראו "כמוס זאנה" הכוונה ל- בלי
עין הרע באה הגאולה (לינק למילות השיר -לחצו בתודה
לבעלי האתר |
מלחמת העולם
|
|
אני
הגריבה מחזירה טובות למי שיבקר אותי ובא אילי
אני שרח בת אשר, נכנסת לגן-עדן ועיני בחיים |
אנה
גריבה נכאפי בלכיר- וליזורני ויג'י לייה-אנה שרח בנת אשר
נדכל הג'ננה ועיני חאייה |
להילולת
ל"ג בעומר בבית כנסת לגריבה יש הרבה שירים
המפורסם בהם - על שרח בת יעקב אבינו שעלתה לשמים כשעודנה
בחיים |
הגריבה
|
|
ינשוף
!!(מין נקבה) תני לי היופי וקחי הכעור.ינשוף !!תני לי
החכמה - וקחי הטיפשות |
יא
בומה !! עטייני זין וכודי שין- יא בומה !! עטייני לעקל
וכודי לההבל |
מנהג
משונה. ביום ששי לפני תשעה באב , מתאספות הילדות בג'רבה .
מבאים חוטי צמר
מהבית מגלגלים על אבנים קטנים וזורקים על עץ זית כאילו
לתנשמת.ומבקשים
מהינשוף ברכות. משאירות החבילונות של הצמר תלויות על העץ
שיהיה לתנשמת מה
להתכסות בחורף , |
פקעות צמר ל"בומה" |